Yevamoth
Daf 1b
1b מַה אַבָּא שָׁאוּל כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. יֵשׁ מַמְזֵר בִיבָמָה. מַה דְאָמַר רִבִּי עֲקִיבָה בִּיבָמָה שֶׁזִּינָת. מַה דְאָמַר אַבָּא שָׁאוּל בִּיבִמְתּוֹ. אַתְיָא כְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא. דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא יִיבֶּם אֶת אֵשֶׁת אָחִיו. חָמֵשׁ חֲרִישׁוֹת חָרַשׁ וְחָמֵשׁ נְטִיעוֹת נָטַע וְדֶרֶךְ סַדִּין בָּעַל. אֵילּוּ הֵן. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי רִבִּי מְנַחֵם בֵּירִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חֲלַפְתָּא בֵּירִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אֵבְדִּימוֹס בֵּירִבִּי יוֹסֵי.
Traduction
Est-ce à dire qu'Aba Saül partage l'avis de R. aqiba, qui déclare (11)Cf. J., (Sôta 2, 5) ( 18b). qu'il peut arriver même à une belle-sœur (par une cohabitation illégale) d'avoir un enfant bâtard? C'est différent: R. aqiba parle d'une telle femme qui se serait prostituée à un étranger (12)Alors, il y a illégitimité d'union., tandis qu'Aba Saül parle de relations avec le beau-frère (en dehors du but religieux). Ce dernier avis est conforme à la conduite de R. Yossé b. Halafta (envers sa belle-sœur): lorsque par lévirat il eut épousé sa belle-sœur, il s'unit à elle une fois (13)Cf. Midrash Rabba sur (Gn 88; B., Shabat 118., engendra cinq fils, s'entourant d'un drap (invit eam per viam lintei) (14)Pour bien prouver qu'il ne poursuivait nul autre but que celui du devoir prescrit, non une satisfaction personnelle.; voici les noms des fils auxquels il donna naissance: R. Ismaël b. R. Yossé, R. Eliézer, R. Menahem, R. Halafta et R. Abdimos.
Pnei Moshe non traduit
מה אבא שאול כר''ע. לשון שאילה הוא אם אבא שאול כר''ע דאמר יש ממזר ביבמה. וכהאי תנא דאמר בבלי דף צ''ב דלר''ע אפי' בחייבי לאווין גרידי דלאו דשאר נינהו וכגון ביבמה לשוק הוי ממזר:
וקאמ' הש''ס דלא היא דלא אתי' דאבא שאול כר''ע דמה דאמר ר''ע ביבמה שזינתה דס''ל לר''ע דחייבי לאווין כחייבי כריתות נינהו לענין לאסור על בעלה כי היכי דהבא על א''א שהיא בכרת אוסרה על בעלה כן הבא על שומר' יבם שהיא בלאו לא תהי' אשת המת וגו' אוסרה על יבמה וכן הולד ממזר מיבמה כמו מא''א וכרב המנונא בבבלי בהרבה מקומות ועיקרה בסוטה דף י''ח:
מה דאמר אבא שאול ביבמתו. וזה מטעם אחר שפוגע בערוה אם כונסה שלא לשם מצוה ולא שייכא כלל להא דר''ע:
אתיא. הא דאבא שאול כר' יוסי כו' ובבבלי פי' כל כתבי דף קי''ח גרסינן אר''י ה' בעילות בעלתי ונטעתי ה' ארזים בישראל ומתמה שם למימרא דר' יוסי מצות עונה לא קיים אלא אימ' ה' בעילות בעלתי ושניתי. וכתבו התו' שם ובירושלמי משני דיבמו' היו ולא רצה לקיים בהן מצו' עונה אלא רק כדי לקיי' מצות יבום דהיינו ביא' ראשונה עכ''ל וצ''ל לפי זה דה''נ גרסי' ויבם את נשי אחיו א''נ דחדא מינייהו נקט ובאמת כולן יבמות היו וטעמ' דס''ל כאבא שאול ואפי' לאחר שכבר בא עליה ויבמה לא אמרינן דנעשית כאשתו לענין זה ולפיכך לא רצה לקיי' בהן מצות עונה:
ודרך סדין בעל. למעט הנאתו שלא יהא כוונתו אלא לשם מצוה ואפשר דהוא כעין שפי' הראב''ד ז''ל בנדרים בההיא דר''א מגלה טפח ומכסה טפח על הסינר שהיתה חוגרת בו אף בשעת תשמיש ומגלה רק טפח ומכסה מיד והכל כדי למעט הנאתו:
Yevamoth
Daf 2a
כְּתִיב עֶרוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה. מַשְׁמַע הוּא בֵין אֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו בֵּין אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ. בֵּין אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁהָיָה בְעוֹלָמוֹ בֵּין אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. בֵּין לְחַיִּים בֶּין לְאַחַר מִיתָה. בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָנִים בִּין שֶׁאֵין לוֹ בָנִים. הוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ עַל יְדֵי יִיבּוּם. יָכוֹל לְכָל דָּבָר. נֶאֱמַר כָּאן כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּיו. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ. מַה אַחִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּאַחִים מִן הָאַב 2a הַכָּתוּב מְדַבֶּר. אַף אַחִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּאַחִים מִן הָאַב.
Traduction
Il est écrit (Lv 18, 16): tu ne découvriras pas la nudité de la femme de ton frère; cet interdit semble s'appliquer aussi bien à la femme du frère paternel qu'à la femme du frère maternel, soit de celui qui a vécu en même temps que lui, soit de celui qui n'a pas vécu en même temps, soit de son vivant, soit après sa mort, soit qu'il subsiste des enfants, soit qu'il n'y en ait pas, la femme échappe à cette règle générale en vertu du lévirat; mais ce n'est pas à dire qu'il en soit ainsi pour tout, puisqu'il est dit ici (Dt 25, 5): lorsque des frères demeurent ensemble, et il est dit ailleurs (Gn 42, 32); nous sommes douze frères tes serviteurs; or, comme dans ce dernier verset il est question de frères du côté paternel, de même ici (pour le lévirat) il s'agit de frères du côté paternel.
Pnei Moshe non traduit
בין לחיים כו'. בין בחיי אחיו בין לאחר מיתתו אסורה עליו משום אשת אחיו ואפי' אין לו בנים:
והותר מכלל'. ע''י יבום בשאין לו בנים:
יכול לכל דבר. כלו' בין אח מן האב בין מן האם ואפי' לא היה בעולמו הכל הותר ע''י יבום מכלל ערות אשת אחיך:
נאמר כאן כו'. וכרב' בבלי דף י''ז והילכך דריש הכא יחדיו פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו דלמעט אחין מן האם מג''ש נפקא ליה אבל לרב יהודא אמר רב שם דלית לי' הג''ש דריש מיחדיו המיוחדין בנחלה פרט לאחיו מן האם ואשת אחיו שלא היה בעולמו נפקא ליה מכי ישבו שהיתה להם ישיבה אחת בעולם:
יַחדָּיו. פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. וּמֵת אֶחָד מֵהֶן. הֵן בַּחַיִּים. אֲפִילוּ גֵּירְשָׁהּ וּמֶת זוּ פְטוּרָה. וּבֵן אֵין לוֹ. הָא אִם יֵשׁ לוֹ בֵן פְּטוּרָה.
Traduction
Du mot ensemble (de notre verset), on conclut (15)(Ci-après 2, 1). que la femme d'un frère n'ayant pas été au monde avec lui (mort avant que le frère survivant soit né) n'est pas soumise au lévirat. Si l'un d'eux meurt, est-il dit ensuite; donc, du vivant de son mari, si elle en est séparée par divorce, elle est interdite au beau-frère, et même après le décès de son mari, elle reste alors dispensée du lévirat (en raison de l'interdit qui avait subsisté passagèrement), et s'il n'a pas laissé d'enfant, est-il dit encore; donc, il n'y a pas lieu de procéder au lévirat s'il y a un enfant.
Pnei Moshe non traduit
ומת אחד מהם. מלת מהם קדריש דה''ק ומת א' מהם שלא נשתנה אלא מיתתו אבל היא כמו שהיתה בתחלה ולאפוקי אם גירשה קודם מיתתו דפטורה. א''נ האי הן לשון אבל הוא אבל בחייו אם גירשה ומת אח''כ זו פטורה וקמ''ל דלא תימא ע''י יבום התירה התורה אשת אחיו ואפי' גרושתו:
הא אם יש לו בן. כלומר אפי' בן מכל מקום ואפילו הוא ממזר וכדדריש בבלי דף כ''ד בן אין לו עיין עליו:
כְּתִיב כִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֶל וְנִכְרָת. וַהֲלֹא אֵשֶׁת אָחִיו בִּכְלָל כָּל הָעֲרָיוֹת הַוָות וְהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ עַל יְדֵי יִיבּוּם. יָכוֹל אַף שְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן עַל יְדֵי יִיבּוּם. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. עָלֶיהָ עָלֶיהָ. יִבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. מַה עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בַּאַחִים מִן הָאַב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בַּאַחִים מִן הָאַב הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
Traduction
Il est écrit (Lv 18, 29): Car tout individu qui accomplira une de ces abominations sera exterminé; or, bien que la '' femme de son frère '' fasse partie d'un des cas de relations illicites, elle a été relevée de la règle générale en cas de lévirat. Ce n'est pas à dire que, pour la cause du lévirat, on suspendra tous les autres cas prévus de relations illicites; car, dit R. Zeira au nom de R. Yossé b. Hanina, on tire une déduction de la comparaison des termes à (sur) elle, employés: 1° dans l'expression son beau-frère s'unira à elle (Dt 5) et 2° dans la défense d'épouser la sœur de sa femme (Lv 18); or, dans l'un et l'autre versets, il est question seulement de parenté du côté paternel (16)Donc en ces divers cas, l'interdit subsiste..
Pnei Moshe non traduit
יכול אף שאר כו'. דהוקשו לאשת אח ואע''ג דבאשת אח חדא איסורא ושאר עריות שהן אשת אח תרי איסורי אין משיבין על ההיקש:
וקאמר ר''ז דלהכי איצטריך ג''ש דעליה דנאמר כאן יבמה יבא עליה ונאמר להלן באחות אשה ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה (ויקרא י''ח):
מה עליה כו' אף עליה שנאמר כאן באחות אשה באחין מן האב כלומר דאפי' במקום יבום שהוא אחין מן האב אמר רחמנא לא תקח והשתא ילפינן כל העריות מהקישא דאחות אשה שיהיו אסורות לייבם וזהו הקישא דר' יונה בבלי דף ח' וכר' ישמעאל לקמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source